עונשין

שימוע מנהלי

כאשר מתגלה הפרה של הוראות חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני או של תנאי רישיון שניתן מכוחו, רשאית הרשות לנקוט בהליך אכיפה מנהלי. מטרת ההליך היא לוודא שהיצואנים פועלים כחוק ולמנוע הישנות של הפרות בעתיד. הצעדים שננקטים במסגרת זו כוללים, בין היתר, הטלת קנס אזרחי או עיצום כספי, וכן אפשרות להסרה ממרשם היצואנים או לביטול רישיונות קיימים – הכל בהתאם לחומרת המקרה ולנסיבותיו.

לפני קבלת החלטה על נקיטת סנקציה, ניתנת ליצואן הזדמנות להופיע לשימוע בפני ראש אפ"י ולהציג את טענותיו. מומלץ להגיע לשימוע עם כל המידע והמסמכים הרלוונטיים, לרבות נתונים שיכולים להשפיע על בחינת ההפרה או על האפשרות להפחתת קנס, בהתאם לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי) או תקנות הפיקוח על יצוא בטחוני (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשס"ח–2008.

בעת בחינת המקרה, בוחנת הרשות מגוון גורמים, כמו: מהות ההפרה, מדינת היעד, רגישות המוצר, הנזק הביטחוני או המדיני האפשרי, התנהלות היצואן בעבר, האם זו הפעם הראשונה שבה אירעה הפרה, והאם ננקטו פעולות מתקנות. החלטות האכיפה מתקבלות תוך שמירה על עקרונות של מקצועיות, שקיפות והגינות, במטרה לשמור על אמון הציבור ועל מערכת פיקוח יעילה והוגנת.

גובה הסנקציות נקבע בהתאם לחוק: קנס אזרחי עשוי להגיע עד כמיליון ש"ח, ועיצום כספי עד כ־226 אלף ש"ח – או כ־2,200 ש"ח לכל יום שבו נמשכת ההפרה, בהתאם לסעיף שהופר. הרשות רשאית להפחית את הסכומים רק במקרים הקבועים בתקנות ההפחתה ובשיעורים שנקבעו בהן.

הליך פלילי

הפרת הוראות חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני עשויה להיחשב לעבירה פלילית, בהתאם לחומרתה. החוק קובע כי מי שעוסק בשיווק או ביצוא ביטחוני ללא רישיון מתאים, או בניגוד לתנאיו, צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר או קנס כספי בשיעור של פי שלושים מהקנס הקבוע בחוק העונשין (כיום למעלה מ־6.5 מיליון ש"ח).

העבירות שבגינן ניתן להעמיד לדין פלילי כוללות בין היתר:

• ביצוע שיווק ביטחוני ללא רישיון מתאים או בניגוד לתנאיו (סעיף 14 לחוק).

• ביצוע יצוא ביטחוני ללא רישיון מתאים או בניגוד לתנאיו (סעיף 15 לחוק).

• יצוא ציוד ביטחוני במעבר ללא רישיון מתאים (סעיף 19 לחוק).

• העברת ציוד דו־שימושי מפוקח לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ללא רישיון מתאים (סעיף 20 לחוק).

במקרים של נסיבות מחמירות, העונש עשוי להגיע עד חמש שנות מאסר או קנס פי חמישים מהקבוע בחוק העונשין (כ־11 מיליון ש"ח). החוק מגדיר "נסיבות מחמירות" כמצבים שבהם, לדוגמה:

• העסקה נועדה לקדם יצוא ביטחוני לאויב, או לגורם המצוי בשליטת אויב.

• הציוד או הידע נושא העבירה סווגו כבעלי רגישות ביטחונית גבוהה.

• העסקה נועדה לקדם יצוא לגורם שעליו הוטל איסור על ידי מועצת הביטחון.

• ההפרה נעשתה בניגוד למגבלות רישיון השיווק או היצוא.

• פעולת תיווך בין גורמי חוץ נועדה לקדם עסקה עם אויב.

*הגדרת “אויב” נקבעת לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, וכוללת בין היתר מדינה השרויה במלחמה עם ישראל, תאגיד הרשום במדינה כזו או אדם הפועל בשליטתה.

חשוב לדעת- המידע בעמוד זה מובא לצורך הבהרה בלבד, ואינו מחליף את הוראות החוק, התקנות או הצווים.

במקרה של סתירה בין האמור כאן לבין הוראות הדין, הקובע הוא החוק עצמו.