חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני

"חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007", נחקק כדי להסדיר את תחום היצוא הביטחוני של מדינת ישראל, וליצור מנגנון אחיד, מפוקח וברור לניהולו. החוק חל על כל יצוא של ציוד ביטחוני, העברת ידע ביטחוני ומתן שירותים ביטחוניים לגורמי חוץ – במטרה להבטיח שהפעילות תיעשה באחריות, ובהתאם לאינטרסים הביטחוניים, מדיניות החוץ וההתחייבויות הבין־לאומיות של ישראל.

מטרות החוק

מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני, וזאת מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה.

רישוי ופיקוח

החוק מחייב כל גוף או אדם העוסק ביצוא ביטחוני להיות רשום במרשם היצואנים הביטחוניים, ולקבל מאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני, רישיונות מתאימים לפעילותו: רישיון שיווק ביטחוני ורישיון יצוא ביטחוני.
הרישוי נועד לוודא שהעסקה, הלקוח ומדינת היעד, עומדים בכללים ובמדיניות שקבע משרד הביטחון, ושהפעילות אינה מנוגדת לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

סמכויות הרשות המוסמכת

אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הוא הגוף האחראי ליישום החוק.
הוא מנהל את מרשם היצואנים, בוחן בקשות לרישיונות, מפקח על פעילות היצואנים ומוסמך להטיל סנקציות או קנסות במקרה של חריגה מהוראות החוק או מתנאי הרישיון. החוק מעניק לאגף סמכויות חקירה, בקרה ואכיפה לצורך שמירה על כללי הפיקוח.

שיתוף פעולה בין משרדים

החוק מחייב תיאום בין משרד הביטחון למשרד החוץ בכל הנוגע למתן רישיונות, כדי להבטיח שההחלטות בתחום זה יתואמו עם מדיניות החוץ של ישראל וההתחייבויות הבין־לאומיות שלה.

שמירה על אחריות וסטנדרטים בינלאומיים

באמצעות החוק, ישראל מקפידה שכל פעילות יצוא ביטחוני תתבצע תחת פיקוח הדוק, באחריות ובשקיפות. כך נשמרים ביטחון המדינה, אמינותם של היצואנים הישראלים בעולם ועמידתה של ישראל בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים של פיקוח ובקרה.