מעשי שחיתות ושוחד מהווים איום על מוסדות דמוקרטיים, יש בהם כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית. מזה שנים מחויבת ישראל למאבק בשחיתות ולקידום ערכים נורמטיביים של יושרה וטוהר מידות ויצירת מנגנונים למיגור תופעת השחיתות.
ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, הינה חברה באמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בינלאומיות של ארגון ה- OECD (OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions ) ובאמנת האו"ם נגד שחיתות (UN Convention against Corruption-UNCAC). התפיסה העומדת בבסיס המחויבות של המדינות השונות למאבק בשחיתות בכלל ובמתן שוחד לעובד ציבור זר בפרט היא כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי וכן מעוותות את תנאי התחרות בשוק הבינלאומי. לפיכך יש צורך בנקיטת גישה מקיפה ורב-תחומית על מנת למנוע תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי. עם התגברות הגלובליזציה והתרחבות הסחר הבינלאומי, אלו העוסקים בפעילות מסחרית בינלאומית ניצבים בפני תנאי מסחר מורכבים וחשופים לתופעות של שוחד ושחיתות. אחד האמצעים אותם נקטה לאחרונה מדינת ישראל על מנת להגביר את המאבק בתופעת השחיתות הינו קביעת עבירה מיוחדת של מתן שוחד לעובד ציבור זר .מתן שוחד לעובדי ציבור זרים בקשר לפעילות עסקית בישראל או בחו"ל הוא עבירה פלילית
העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הקבועה בסעיף 291א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובעת כי:
"הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד..."האיסור חל על מתן שוחד במטרה לקדם עסקה או להקנות יתרון בקידומה באופן ישיר, למשל באמצעות תשלום לעובד ציבור זר אשר הינו בעל השפעה על ההחלטה בדבר עריכת עסקה או על מתן היתרון, וכן מתן שוחד שמטרתו קידומם של עסקים באופן עקיף, כגון באמצעות תשלום לעובד ציבור זר תמורת מידע שנמסר שלא כדין, במטרה להקנות לנותן השוחד יתרון בהשגת עסקה. עובד ציבור זר הינו כל אחד מאלה:
העונש המרבי הקבוע לעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הינו שלוש וחצי שנות מאסר וקנס.
חשוב לדעת
אחריות תאגידים
העבירה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים חלה, בהתאם להוראות הכלליות של דיני העונשין בישראל, אף על תאגידים.
במקרה של תאגיד ניתן יהיה להרשיע, בהתאם לנסיבות המקרה, הן את התאגיד, הן את בעלי התפקידים שהיו מעורבים בתשלום השוחד.
מומלץ להעלות את מודעות העובדים בתאגיד לקיומה של עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים, לפתח תכניות הדרכה והטמעה לגביה וכן ליצור מנגנונים פנימיים למניעתה. כמו כן, מומלץ לנקוט צעדים לעידוד עובדים לדווח להנהלת התאגיד על חשדות לקיומם של מעשי שוחד לעובדי ציבור זרים בתאגיד.
הגנה על חושפי מקרים של תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במקום עבודתם
במסגרת המאבק בשחיתות בישראל בכלל ובשוחד בעסקאות בינלאומיות בפרט, יש לשוב ולהדגיש את חשיבות חשיפת מעשי השחיתות בפני הגורמים המוסמכים ואת זכאותו של עובד שחשף מעשים אלה להגנה על-פי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997; וככל שמדובר בעובד של גוף מבוקר - גם להגנה על-ידי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במסגרת סמכותו לפי סעיפים 45א-45ה לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הכל בהתאם לתנאים שנקבעו בחוקים הנ"ל.
דרכי הדיווח על חשדות לתשלום שוחד לעובדי ציבור זרים
ניתן לדווח למשטרת ישראל אודות חשדות לתשלום שוחד לעובדי ציבור זרים בדרכים הבאות:
v הגשת תלונה באחת מתחנות משטרת ישראל ברחבי הארץ
v מוקד משטרת ישראל – 100
v אתר האינטרנט של משטרת ישראל: www.police.gov.ilלמידע נוסף בנושא המאבק בשחיתות ובמתן שוחד לעובדי ציבור זרים ראה: www.corruption.justice.gov.il
הנחיות בנוגע לתכניות ציות בתחום מניעת שחיתות (מאי 2017)